בשנת 2022, יין הוא לא רק משקה. ברחבי העולם אפשר למצוא אינספור חנויות בוטיק שמציעות בקבוקי יין מיוחדים מרחבי העולם, יקבים אקסקלוסיביים שמציעים סיורים ואירועי טעימות – ואינספור סדנאות, הרצאות, ספרים וסרטים שמוקדשים למשקה המיוחד. אנשים מקדישים חיים שלמים לחקר היין, לפיתוח זנים חדשים – וגם פשוט לשתייה והנאה ממנו.
למעשה, האמת היא שתרבות היין הענפה היא בכלל לא עניין חדש – ושורשיה מגיעים כל הדרך עד לעת העתיקה. ממצאים ארכאולוגיים מראים שהיין נמצא איתנו כבר אלפי שנים: 8,000 שנה, ליתר דיוק. במצרים העתיקה, ביוון העתיקה, בפרס וגם כאן בארץ ישראל הקדומה – אנשים שתו יין ונתנו לו מעמד מיוחד בחיי היומיום שלהם.
במצרים, יוון ורומא – המוקדים החשובים של התרבות הקלאסית – היין קיבל מעמד דתי של ממש. שתיית יין היוותה חלק חשוב בפולחן האלים הפגאניים, כאשר היוונים והרומאים אף סגדו לאל מיוחד שאחד מתחומי האחריות שלו היה היין: דיוניסוס. במצרים, הפרעונים נקברו יחד עם כרי יד – ואפילו קירות הקברים שלהם עוטרו בציורים של תהליך ייצור היין.
כאמור, אהבת היין לא פסחה גם על השכונה שלנו. האקלים של ארץ ישראל הופך אותה לאזור מוצלח במיוחד בכל הקשור לגידול גפנים, כך שיין מיוצר כאן בארצנו הקטנה עוד מהעת העתיקה. בנוסף, ההשפעות התרבותיות של הפרסים, ההלניסטים והרומאים העניקו ליין מקום של כבוד גם בתרבות היהודית – ובדת היהודית.
ייצור היין הארצישראלי נמשך עוד מימי ממלכות ישראל ויהודה. כיום היין מהווה מרכיב מהותי בכל קידוש של יום שישי או סדר פסח – עדות נוספת לחשיבות של המשקה בתרבות היהודית. אולם חורבן בית שני והיציאה לגלות הובילו לירידה מסוימת בחשיבות של היין עבור עם ישראל. היהודים בגולה חיו לרוב בדלות שמנעה מהם להקדיש משאבים רבים לייצור יין איכותי – והעדיפו להסתפק ביינות קידוש פשוטים.
גם קום מדינת ישראל בשנת 1948 לא שינה את התמונה. את המדינה הצעירה ניהלו מנהיגים ממפלגת מפא"י שדגלו באורח חיים סוציאליסטי וסגפני. ערכי העבודה לא בדיוק השתלבו עם יקבי בוטיק ועם הבחירה לסיים את היום המפרך עם כוס יין איכותי.
אולם בעשורים האחרונים חלה מהפכה אמיתית ביחס הישראלי ליין. העלייה ברמת החיים מאז שנות ה-80, התפתחות תרבות קולינרית וגם השפעות זרות של התרבויות מצרפת, ספרד וארצות הברית – גרמו לישראלים להתאהב מחדש ביין. יקבים חדשים קמו ופיתחו לעצמם תחומי מומחיות איכותיים, שתיית יין איכותי הפכה לנפוצה יותר – וצריכת יין נהייתה בשנים האחרונות גם בילוי מקובל.
מה לגבי אחד המנהגים הנפוצים ביותר: השקת הכוסות? בכל ארוחה חגיגית או אירוע מכובד אנחנו משיקים יחד את כוסות היין שלנו – ומכריזים "לחיים" או "Cheers". גם מקורות המנהג הזה מגיעים עוד לעת העתיקה. אפשר למצוא מגוון רחב של עדויות היסטוריות למנהג השקת כוסות היין – אבל הסיבה עצמה למנהג עדיין לא ברורה.
אחת התיאוריות אומרת שהשקת הכוסות נועדה לסמן אמון בין שני הצדדים. בעת השקת הכוסות בעת העתיקה ניתז יין מכוס אחת לשנייה – וכך התערבבו המשקאות שבשתי הכוסות. בצורה זו הצליחו שני הצדדים לוודא שאף אחד לא מנסה להרעיל את השני.
היין נמצא איתנו כבר אלפי שנים – והוא כאן כדי להישאר. תרבות היין בישראל התעוררה בעשורים האחרונים ונמצאת כיום במגמת זינוק. מהסדנאות והספרים ועד לכוס היין של הקידוש, אנחנו חיים בתרבות שמקדשת – ובצדק – את המשקה הפופולרי.
