מתחילים שעושים את צעדיהם הראשונים בעולם היין יודעים טוב ממש כמו מומחים איזה מגוון ועושר יש בין סוגי היינות השונים.

אך מה שהמתחילים ככל הנראה עדיין לא יודעים, הוא כיצד לסווג את היינות השונים, להצביע על ההבדלים ביניהם, ולקבוע לאיזו ארוחה כל יין יתאים.

לכן כדאי לעשות סדר בדברים, להכיר כמה מן המונחים המרכזיים בעולם היינות וכיצד להבדיל בין סוגי היינות השונים – כך ניתן למצות את המיטב מהטעם והארומה הייחודיים לכל יין, וליהנות מהם באופן הטוב ביותר.

מילה על ההבדלים בין יינות שונים

ההבדלה הבסיסית והראשונית ביותר בין סוגי היין היא ככל הנראה ההבדלה הגסה בין יינות לבנים ליינות אדומים.

אך שתי הקטגוריות הגולמיות הללו מפספסות הבדלים פנימיים רבים, בין היינות האדומים לבין עצמם ובין היינות הלבנים לבין עצמם.

אך מנגד, אם נרצה לחלק את היינות באופן קפדני וחד, אנו עשויים למצוא את עצמנו מפלגים אותם עד לכדי זנים ובצירים שונים – זאת מפני שאופי היין מושפע מאינספור משתנים, בהם תנאי הסביבה במקומות הגידול, משך ההתססה, זמן היישון ועוד.

ניתן להימנע מהקיצוניות השנייה באמצעות התמקדות בתתי קטגוריות, וכך לתת תמונה כללית על משפחות יין ועל האופי הסטנדרטי שלהן – זה מה שנעשה כאן, וכך תבצע היכרות נכון עם סוגי היינות, שתהיה מקיפה אך ברורה גם יחד.

מונחי יין עיקריים

כדי להבין היטב את ההבדלים בין סוגי היין השונים, יש להבין ראשית כל כמה מונחי יין מרכזיים.

בעוד שתחום היין עשיר דיו כדי שיהיה אפשר ללמוד עוד ועוד מונחים בו, אלו הם העיקריים שבהם, אשר כל חובב יין – מתחיל ומתקדם – צריך להכיר:

  • יישון: חלק מתהליך הכנת היין, בו היין נשמר בחביות עד לקבלת הטעם הרצוי.
  • בציר: הזמן בו נקצרו הענבים, על פי רוב מחולק לפי שנים.
  • בלנד: מונח המתאר יין שעשוי מעירוב של זני ענבים שונים.
  • אחוז אלכוהול: כמות האלכוהול ביין כאחוז מכלל היין – אחוז האלכוהול ביינות נוטה שלא להיות גבוה מ-14%, ואם אכן ישנם יותר מ-14% אז ככל הנראה מדובר ביין מחוזק, כלומר, יין שהוסיפו לו אלכוהול ממקור חיצוני כמו וויסקי או ברנדי.
  • יובש: היובש של היין הוא היעדר המתיקות שלו, וכך הוא כתכונת מראה למתיקות של היין – היובש או המתיקות של היין נקבעים בהתססה, ונהוג לחלק את היינות ליבשים, חצי יבשים ומתוקים.
  • גוף: גוף היין מתייחס למרקם לסמיכות של היין – נהוג לחלק את היינות לשלושה סוגים על פי גוף היין, בהם גוף קל, שהם היינות המימיים והקלים ביותר, גוף בינוני וגוף מלא.
  • עפיצות: מונח המתייחס לרמת היובש המורגש בפה בעת שתיית היין, כאשר ככל שהעפיצות גבוהה יותר, כך היובש שנרגיש יהיה עז יותר.

סוגי יינות

לאחר שהכרנו את המונחים השונים, ניתן לסקור כמה מסוגי היין המרכזיים ביותר, ולסווג אותם על פי התכונות שלהם ועל פי המאכלים המתאימים להם:

  • יין אדום קל: יין אדום בעל גוף קל ועפיצות נמוכה שקנו לו פופולריות גבוהה במיוחד. הגוף הקל של היין מכשיר אותו להשתלב היטב עם ארוחות קלות למחצה, ובעיקר מנות עוף ודג או מנות פסטה או ריזוטו עם פטריות.
  • יין אדום בינוני: יין אדום בעל גוף בינוני, אשר יוצר לו עפיצות בינונית. היין האדום הבינוני מצליח ליצור איזון רגיש בין התכונות השונות וכך הוא יכול להשתלב היטב עם שלל סוגי מזונות. באופן הזה, ניתן לשלב את היינות האדומים הבינוניים עם מנות עסיסיות למחצה, בהן לזניה, פיצה המבורגר ועוד, והוא יכול גם להשתלב היטב עם תבלינים עצמתיים.
  • יין אדום כבד: יין אדום בעל גוף מלא, אשר מתאפיין לרוב באחוז אלכוהול גבוה ובעפיצות גבוהה. ליינות מסוג זה יש טעם עשיר ופירותי אשר הופך אותם לאהובים במיוחד, והעפיצות הגבוהה שלהם הפכה אותם לייעודיים עבור מנות עסיסיות במיוחד. כך, נהוג לשתות יין אדום כבד לצד מנות בשר אדום ומנות פטריות.
  • יין לבן עשיר: משפחת יינות לבנים אשר מתאפיינים לרוב בגוף בינוני או כבד. יינות אלה נחשבים לבעלי טעם ומרקם עשירים במיוחד, דבר שמתקבל בזכות התסיסה השנייה שלרוב הם עוברים. באופן הזה, יין לבן עשיר ישתלב היטב עם מנות בעלות טעמים עזים, ונהוג לשתות אותם לצד מנות עוף, פטריות, גבינות ולובסטר.
  • יין לבן מרענן: יינות לבנים אשר נוטים לגוף קל, אשר מקנה להם תחושה מרעננת עד שניתן ליהנות מהם אף שמשקה קיצי קריר. יינות מסוג זה מתאימים למאכלי ים שונים, במיוחד לפירות ים ולסושי, וכמו כן למנות בעלות חמיצות מורגשת, ובעיקר כאלה המשלבות בהן הדרים.
  • יין רוזה: יין המשלב בו יין אדום ולבן, ומכאן הוא מקבל את שמו, שכן "רוזה" היא המילה "ורוד" באיטלקית. נהוג להגיש את יין הרוזה קר כמו יין לבן, והוא נחשב ליין קיצי. יין רוזה פופולרי במיוחד באזור הים התיכון, וכך נהוג לשלב אותו עם מנות ים תיכוניות, ובעיקר כאלה אשר עשירות בגבינות ובעשבי תיבול.
  • יין מבעבע: יינות מכל סוג אשר עוברים תסיסה נוספת כדי לגרום להם לבעבע. יינות מבעבעים נחשבים ליינות חגיגיים, ולכן נהוג להתאים אותם לרוב לסוגי מאכלים אשר נחשבים לחגיגיים, ובעיקר כאלה בעלי מתיקות או מליחות מורגשות.
  • יין קינוח מחוזק: יינות מתוקים בעלי אחוז אלכוהול גבוה, אשר מתאימים למאכלים מתוקים ולגבינות מסריחות. יין קינוח מחוזק הוא יין אשר תהליך ההתססה שלו נעצר מוקדם, כדי לשמר סוכרים רבים ביין, והוא חוזק באמצעות ברנדי – באופן הזה הוא מקבל אחוז אלכוהול שמגיע עד ל-20%, אך עדיין שומר על מתיקות גבוהה במיוחד.
  • יין קינוח בציר מאוחר: יינות מתוקים, אשר נבדלים מיינות הקינוח המחוזקים באחוז האלכוהול שלהם, שכן אלה שומרים על אחוז אלכוהול סטנדרטי של כ-13%. יין קינוח בציר מאוחר עשוי מענבים שנקצרו בסוף העונה שלהם, וכך יש להם מלכתחילה ריכוז גבוה של סוכרים, אשר נשמר גם לאחר תהליך ההתססה המלא. על אף ההבדל באחוז האלכוהול ותהליך הייצור השונה, היין המתקבל דומה ליין קינוח מחוזק, ומתאים כך לסוגי מאכלים דומים.

 יין לכל מנה

 כפי שנאמר לעיל, גם החלוקה הזו לסוגים היא חלוקה ראשונית, ומרבית הסוגים הללו מכילים בהם יינות אשר עשויים להיות די שונים זה מזה.

כך, תמיד ניתן לחקור עוד ולהכיר את סוגי היין השונים באופן מעמיק יותר ויותר עד לרמת הזנים והבצירים השונים.

עם זאת, חובבי היין המתחילים יוכלו בהחלט להיעזר ברשימה ולהתאים באופן נכון יותר את היין שהם שותים לארוחה או למצב הרוח.

הצטרף למועדון לקוחות